סימני דרך בהיסטוריית הקיבוץ

1933
גרעין ‘במעלה’ מתנועת הנוער גורדוניה מהעיר לודז’ בפולין יחד עם קבוצות גורדוניה ממחוזות אחרים במזרח פולין הגיעו להכשרה בעיר התעשייתית זדונסקה וולה ויצרו גרעין הכשרה.

1934
הקבוצה הראשונה של הגרעין עלתה לארץ באנייה ‘וֶלוּס א” והגיעה לקיבוץ חולדה.

1935
הקבוצה השנייה של גרעין ‘במעלה’ עלתה לארץ ב”וֶלוּס ב” והצטרפה לחבריה שעברו בינתיים לרחובות.
באביב נולדה התינוקת הראשונה של הקבוצה – דליה שהמי.
בקיץ פקד את הגרעין מקרה המוות הראשון – הדסה בלטמן חלתה בטיפוס, נפטרה ונקברה בחולדה.

1936
הגרעין עבר לקריית ענבים והתאחד עם גרעין ‘ריכוז ויתקין’ מתנועת ‘ויתקיניה’ שכבר נמצא במקום. 12 חברי ‘ויתקיניה’ עלו לארץ ביולי 1935 בעלייה ליגאלית והגיעו לקריית ענבים. הגרעין המאוחד מנה כ-40 איש.
רוב החברים עבדו במחצבה בנחלת יצחק ובייעור.
איחוד הגרעינים יצר חיכוכים לא מעטים. מטרה משותפת לשניהם – הקמת יישוב בארץ ישראל, אבל היכן – בעמק בו התלם ארוך או בהר ?
חברי קריית ענבים היו מעוניינים מאוד שיישוב נוסף יוקם בקרבתם ומוכנים היו אפילו לתרום לכך 200 דונם מאדמותיהם.

1937
הגרעין רכש את האוטו הראשון, משאית WHITE, שעלתה 720 לירות ארץ ישראליות – הלוואה שקיבל הגרעין.
ה’ בכסלו תרצ”ח, 9 בנובמבר 1937 – חמשת חברי הגרעין נרצחו כאשר עבדו בחציבת דרך בהר הרוח.
הלוויתם התקיימה באותו יום בקריית ענבים. 50 אלף מאנשי היישוב ליוו את מסע הלוויה.
באספה שהתקיימה לאחר הרצח הסתיימו הוויכוחים בין חברי הגרעין והוחלט פֶּה אחד על הקמת יישוב בהר לזכר חמשת החברים.

יולי 1937
נחתם חוזה בין הקרן הקיימת לבין חברי גרעין ‘במעלה’ על חכירת 720 דונם למטרת התיישבות חקלאית.
לקראת העלייה על הקרקע מנה הגרעין כ-70 חברים. בקריית ענבים הצטרפו אליו חברים מקבוצת הנוער מגרמניה שהייתה שם וכן כמה חברים נוספים.

ינואר 1938
הקרן הקיימת הקצתה שטח, ” דִילב ב’ “, להקמת הקיבוץ.
כ’ בתמוז תרצ”ח , 19 ביולי 1938, שעה 3 בבוקר – החלה בניית הנקודה החדשה-מעלה החמישה.
כ-350 איש עמוסים כלי עבודה ומשאיות עם ציוד עלו להר, הקימו צריף, גדר ותעלות הגנה.
החלו בבניית שלושת הבניינים הראשונים – בתי איש-שלום.

מאי 1939
הושלמה עליית כל החברים והילדים מקריית ענבים למעלה החמישה.
במהלך השנה הראשונה:
הוכשרו 75 דונם מטעים,
ברפת – 30 פרות נותנות חלב טעים,
4 פרדות באורווה,
במכוורת – כמה נחילים של דבורה זהובה,
1,200 עופות בלולים,
ובגן הירק – עגבנייה ומלפפון לחברים ולילדים.

יולי 1939
ביום השנה הראשון לעלייה על הקרקע, הואר המשק בחשמל ונחוג חג האור. עד אז האירו את חדר האוכל ב’לוקס’.
מלחמת העולם השנייה החלה – 6 חברים התגייסו לצבא הבריטי והצטרפו למאמץ המלחמתי. אחד מהם – יצחק סימא – נפל באיטליה.

1940
החל להתפתח ענף האירוח. חדר האוכל והמטבח היו באחד מבתי איש שלום והמגורים – בחדרי החברים שיצאו בחודשי הקיץ מחדריהם לאוהלים.

1941
20 חברי גרעין ‘ויתקיניה- שומרון’ ששהו בגבעת עדה, הצטרפו למעלה החמישה.

1943
מעלה החמישה קיבלה בחכירה מהקרן הקיימת 120 דונם בבית דגון ובהם גידלו מספוא, תלתן ,סלק, קטניות וחציר. המקום נעזב בפרוץ מלחמת השחרור.
המסגריה התפתחה ורכשה כלים חדשים, פעילותה התרחבה וכללה אספקת מיטות ברזל לסוכנות.
הוקמה נגריה מכנית שעיבדה עצים שנכרתו מהיערות. בנגריה ייצרו מסגרות עץ לצורך הגנה על פחי בנזין שהובלו למדבר על ידי הצבא הבריטי.
נרכשו מכונת כביסה ומכונת תפירה.
ענף הובלות – נרכשו 3 אוטומובילים ואוטו קיפר. במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה עבודה רבה בהובלת חומרי בניין לצבא הבריטי.
בייעור ניטעו 50,000 עצים,ביניהם גם עצי אשל.
הספרייה מנתה 893 ספרים עבריים ו-500 ספרים גרמניים.
לראשונה נעשה במטעים חריש עם טרקטור. במשך 48 שעות עשה הטרקטור עבודה של 48 ימים עם פרדות.
פליט-החלו בגידול צמחים לייצור פליט.
מגלים מעיין סתום בהר קטנה.יש הבטחה ש א’ בן תור מהאוניברסיטה לבוא לחקור.
1943 היתה שנה ראשונה ללא עזיבות.
נבנה בית האבן הראשון ובו התגוררו כל ילדי הקיבוץ- תינוקות וילדי הגן.

1944
הגיע נוער א’ – קבוצת הנוער הראשונה מרומניה.
החלו בבניית בתי האבן, הבתים הראשונים של בית ההבראה. הם נחנכו
ב-1945, וזו הייתה השנה הראשונה שחברי הקיבוץ לא פינו את חדריהם למבריאים.
החלו לבנות את ‘בית פפרמן’, בית הבראה לעובדי חברת האשלג בים המלח. בנייתו הסתיימה זמן קצר לפני מלחמת השחרור והוא לא הספיק למלא את ייעודו. בתקופת המלחמה שהו בו לוחמי ‘חטיבת הראל’.

1945
במעלה החמישה נכרה הקבר הראשון, קברה של צילה כהן-רוטבליט חברת הקיבוץ וחברת ההנהגה הראשית של גורדוניה ומתוקף תפקידה גם האחראית על טיול חניכי תנועת גורדוניה למצדה. ברדת המטיילים מההר הם הותקפו על ידי שודדים בדואים. צילה שהייתה גם חובשת רצה להגיש עזרה לפצועים ובדרכה נורתה ונהרגה.
ביום השלושים לנפלה נורתה אבן הפינה ל’בית צילה’ – בית התרבות של הקיבוץ.

1946
נבנו 3 בתי אבן למגורי חברים.
נקבע לראשונה תקציב תרבות שכלל חתימה על 15 עיתוני ‘דבר’, הזמנת 5 סרטי קולנוע, נסיעה ל-3 הצגות לירושלים, רכישת תקליטים לעריכת קונצרטים והזמנת מדריך למקהלה.

1947
חברת נוער נוספת של יוצאי רומניה שהתחנכה במשמר השרון הגיעה למעלה החמישה
כ”ט בנובמבר 1947 – החברים הצטופפו מסביב לרדיו בהתרגשות ובחרדה. כשהתקבלה ההחלטה על הקמת מדינה יהודית העירו את הילדים ויצאו בריקודים.
“אֶפֶס כִּי לֹא אָרְכָה שמחתנו”, על פי הצעת החלוקה, מעלה החמישה לא נכללה בתוך שטח המדינה היהודית.
כבר למחרת החלו לבצר את המקום. נשק רב נקנה מערביי אבו גוש ונאגר בקיבוץ במשך תקופה ארוכה.
16 בינואר 1948 – שלושים וחמישה לוחמי פלמ”ח הגיעו למעלה החמישה לפנות ערב. אחרי ארוחת הערב הם יצאו להרטוב בדרכם לעזרת גוש עציון הנצור. לאחר יומיים הגיעה הידיעה על נפילתם של הל”ה.
18 בינואר 1948 – המשאית של הקיבוץ שנסעה לירושלים עמוסה בכדי חלב, הותקפה בקסטל. בהתקפה נהרגו אלתר רכניץ ונוסע נוסף מירושלים, ונפצעו חיים ברוצן ואביגדור אריכא.
פברואר 1948 – למעלה החמישה הגיעה קבוצה של נערים ניצולי שואה חניכי עליית הנוער מרומניה שעלו בעזרת שליחי גורדוניה ברומניה. בית צילה חולק לחדרים בעזרת בד יוטה ובני הנוער שוכנו בהם. לאחר חודשים מעטים פרצה מלחמת השחרור. חלק מהנערים לקחו בה חלק כקשרים, ורוב הבנות פונו עם הילדים.
מרץ 1948 – אנשי ‘חטיבת הראל’ התמקמו בבית פפרמן.
12 במאי 1948 – תותחים מהראדאר הפגיזו בפעם הראשונה את מעלה החמישה.
14 במאי 1948 – גוש עציון נפל. חברים שעמדו על גג ‘הבית הגדול’ ראו את העשן העולה מהגוש.
14 במאי 1948 – בן-גוריון מכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
26 במאי 1948- הראדאר נכבש על ידי חיילי הלגיון הירדני.
טור של טנקים של הלגיון יוצא במטרה לכבוש את מעלה החמישה. מחלקת ‘הפורצים’ ועמה חבר עם מכונת ירייה עצרו את השיירה.
עקב ההפגזות הקשות הגיעה פקודת פינוי לאוכלוסייה האזרחית.
הילדים והנשים הבלתי לוחמות פונו לקטמון בירושלים.
28-29 במאי 1948 – בלילה פינו את הרפת. הפרות שנותרו בחיים אחרי ההפגזה הועברו לקטמון בירושלים.
29 במאי 1948- פגז פגע במחסן הפרודוקטים. כל מלאי ההספקה והצריף עלו באש.
11 ביוני 1948 – הוכרזה ההפוגה הראשונה. הילדים והנשים עברו למנזר רטיסבון, שם שהו עד שובם למעלה החמישה עם תום המלחמה.
28 בפברואר 1949, פורים- הילדים והנשים חזרו לקיבוץ מ”גלות רטיסבון”, לאחר ששופצו המבנים שנפגעו ושוקמה חצר הקיבוץ.
בבתי הילדים המשופצים מצא כל ילד על מיטתו ספר ובו הקדשה “בְּשוּבך מִגלוּת רטיסבון, באהבה – המשק”.
1949
המשק קיבל 50 דונם בירושלים (היום גן סאקר) לגידול ירקות. השטח עוּבַּד עד שנת 1955 ואז הוסב לפארק עירוני.
מעלה החמישה קיבלה 3,450 דונם בשפלה בדרך מסמיה לגידולי שדה.
מחליטים על תקציב אישי חודשי לחבר.
הבנים הראשונים הגיעו לגיל בר המצווה. בבית צילה התקיימה מסיבה צנועה. על השולחן הונחו תנ”ך, מעדר ואקדח.
הוקם בית בד בבניין ‘ביתנו’ (כרמית – מאוחר יותר). הזיתים להפקת השמן נקטפו מעצים בבקעת בית זית. המפעל נפסק ב-1950 כאשר הוקם היישוב בית זית ושטח הבקעה הוכשר לאצירת מים. במקום נבנה סכר ומקור הזיתים פסק.
עקב ירידה בהכנסות ענף ההובלה הוחלט לחסלו ולקנות מניות ב’אגד’.
1950
סמוך למכבסה הציבו צריף שהובא ממחנה אלנבי הנטוש. 3 מחדריו שימשו כמחסן בגדים. החדר הרביעי שימש כמזכירות.
נבנו שני בתי המגורים הראשונים ובהם שירותים. בקומת המרתף של בית זה הותקנו חדרים למרפאה ולמרפאת שיניים.
ספטמבר – הילדים התחילו ללמוד בבית הספר המשותף בקריית ענבים.
נבנתה הרפת המערבית שמעליה המתבן.
גרעין נח”ל שמנה כ-40 חיילים הגיע לקיבוץ. עבורם נבנו מבנים עם גגות פח בקצה המערבי של הקיבוץ (מאוחר יותר – קריית פינלנד).

1952
הוקם המוסד ע”ש אדי קנטור. הבתים שימשו לבני נוער עולים חדשים.
שיינברג, תלמיד אחד האולפנים של מעלה החמישה, עיטר את אולם הכניסה ב’בית-צילה’ בפְרֶסְקוֹ המתאר את כיבוש השממה ואת הכשרת הקרקע.
הוחל בהקרנת סרטים בבית צילה. יום ג’ היה קודש לסרט.
שרפה כילתה את מחסן הבגדים ואת המזכירות ועמה אבדו כל המסמכים הכלליים והפרטיים.
1953
20 המשפחות הראשונות נכנסו ל’שיכון ותיקים’. שטח דירה היה 32.5 מטר מרובע.
נחנך בית הספר האיזורי החדש בין מעלה החמישה לקרית ענבים,החלו ללמוד בו ילדים ממעלה החמישה, ‘קרית ענבים,שורש, בית נקופה ובית זית. למדו בו כיתו ב’-ט’.ילדי כיתות א’ עדיין למדו בישובים. ילדי התיכון המשיכו ללמוד בקבוצת גבע.
רק לאחר מספר שנים החלו ללמוד בבית הספר גם בכיתות התיכון.
1954
בלול נבנה מכון הדגרת ביצים.
בבית המרגוע נסתיימה בניית חדר האוכל, צריף אוסטרי מוכן ששופץ והורכב על קומת המשרדים, וכן נתפנה “בית הלורדים” למגורי מבריאים.
הוקם מפעל “גמה” – גלי מעלה החמישה, מפעל מכשירי רדיו. המפעל נזנח בשנת 1956, אך המקלטים שנשארו שירותו את חברי הקיבוץ עוד שנים רבות.
1955
20 משפחות נכנסו ל”שיכון ותיקים ב'”.
עקב בניית דירות עם שירותים ומקלחת לא היה צורך יותר במקלחת הציבורית והיא הפכה למזכירות.
ברפת נמכרו הפרים והחלו בהזרעה מלאכותית. כמו כן הונהגה חליבה חשמלית ניידת.
בבית המרגוע- שופץ בית פפרמן מפגיעות מלחמת השחרור, והוכשר לאירוח מבריאים. עם הכשרת בית פפרמן, עמד מספר המיטות על 172.
1956
זן חדש של כרובית הוכר כ’כרובית מעלה החמישה’.
נחנך מגרש הספורט בכניסה לקיבוץ.
באחד הלילות נזרק רימון לבית ילדים, בית איש שלום שבו גרו ילדים בני 10. אף אחד מהם לא נפגע. העקבות הובילו לכפר קטנה.
מלחמת קדש, באוקטובר בילו הילדים רק לילה אחד במקלטים.אך בקרבות השתתף הבן הראשון של הקיבוץ.
משרד הובלה משותף למעלה החמישה וקריית ענבים הוקם “הרי ירושלים, אגודה שיתופים ולה 7 משאיות נהוגות בידי החברים.
1957
מעלה החמישה התחברה לקו המים החדש 18 אינצ’ המספק מים לירושלים.
השנה הראשונה בה הפלחה הייתה ריווחית.
1958
החתונה הראשונה של בת הקבוצה . לאחר הטקס הדתי , הוקראה גם כתובה ייחודית למעלה החמישה, שמאז הפכה למסורת.
1959
הותקנו תאי דואר לחברים במסדרון המזכירות.
הוקמה פינת החי בכניסה לקיבוץ.
1960
מעלה החמישה וקריית ענבים רכשו את חוות “פרי –הר”.
1962
נרכשו מקררים לחברים- מקררי סיביר.
“אספקה קטנה” עברה מהפינה בקצה המזכירות לצריף שליד הרפת. ניתן היה לקנות בה מצרכים בתלושים שהתקבלו מהגזבר ע”ח התקציב האישי.
1964
ברפת הושלמו בניית מכון החליבה והסככה החדשה.
הוקם מפעל לממתקים “כרמית”. במפעל עבדו 25 חברים ו- 15 שכירים.
נחנך בית האריזה החדש לאפרסקים בבניין הסמוך לבריכת המים בכניסה לקיבוץ.
נבנתה בריכת השחייה
1966
החלו להגיע לקיבוץ קבוצות של פינים, חברי אגודת “כרמל”. הם התגוררו ב”מחנה נח”ל” לשעבר, והקימו סאונה.
נשרפה הנגריה ששכנה בצריף מעלה המוסך. נגריה חדשה נבנתה ליד מחסן פרי.
נקבע תקנון השתלמות: בן רשאי לפנות ללימודים לאחר 2 שנות עבודה במשק , בת חייבת בשנת עבודה אחת בלבד”.
1967
מאי- הקיבוץ התרוקן כמעט מכל הצעירים גוייסו ליחידותיהם. בני הנוער גוייסו לעבודה בענפים, הגיעו מתנדבים מהעיר וגם מחו”ל לעזרה. ועדת חירום ניהלה את עניני הקיבוץ. בית המרגוע נסגר.
5 ביוני, מלחמת ששת הימים – הילדים ירדו למקלטים. חטיבת הראל כבשה את גבעת הראדאר.
1968
נחנך בית הזוגות הצעירים ובו 8 דירות ומיד הוחל בבנית בית נוסף.
1970
נוסד ענף הסחלבים.
נחנך חדר האוכל החדש, האוכל מוגש ב”הגשה עצמית”. מתחת לחדר האוכל נבנו מקלטים שכבר השתמשו בהם במלחמת ששת הימים. אחד מהם הפך אחר כך למועדון הדיסקו לצעירי הקיבוץ.
1971
הוחלט על נסיעות חברים לחו”ל. כל שנה ייצאו שני זוגות.
הגיעה לקיבוץ קבוצת הנוער “אמירים”, נוער עולה חדש בעיקר מרוסיה וארגנטינה.
1972
הוחל בחלוקת טלוויזיות לחברים עפ”י הותק.
1973
הגיעה קבוצה ראשונה של נוער יהודי אמריקאי “הרפורמים”. חדר האוכל הישן הוכשר כמגורים עבורם.התכנית נמשכה 7 שנים.
מלחמת יום הכיפורים. 52 חברים גויסו בנוסף ל- 15 חיילי הסדיר. גוייסו כל המכוניות. הוכרזה האפלה.בני הנעורים עבדו בענפי המשק. גם כאשר נפתח בחדש בית הספר הם המשיכו לעבוד לסירוגים עד לשחרור המגוייסים.
בית ההארחה הפך לבית החלמה לפצועי צהל.
1974
בספטמבר התקבלה ההחלטה על מעבר ללינה משפחתית. הבתים החדשים שתוכננו עבור הותיקים, עברו שינוי ייעוד ונבנה בהם חדר נוסף לטובת הלינה המשפחתית. הותיקים נשארו בשיכון ותיקים ובתיהם שופצו.
זו השנה הראשונה בה כיהן כמזכיר חבר צעיר מדור הבנים.
הוחלט על תקציב כולל.
הותקנו תנורי ארובה בבתי החברים.
מעלה החמישה התקבלה כחברה ב”אמבר”
1975
נחנכה האנדרטה לזכר חללי חטיבת הראל על גבעת הראדאר. אנדרטה שחברי מעלה החמישה וקריית ענבים היו בין יוזמיה.
נקלטה בקיבוץ קבוצת נוער ישראלי “שחר”.
נפתחה מדגריה אזורית בצובה, ומעלה החמישה חברה בה.
ערב פסח-נחנך אגף חדש בבית ההארחה,צמוד לבניין חדר האוכל-50 חדרים
1976
מעבר ללינה משפחתית.
הקיבוץ יצר קשר לראשונה עם עובד סוציאלי חבר קיבוץ אחר.
5 חברים ותיקים יצאו לעבודת חוץ.
1977
הגיע לקיבוץ גרעין של “הנוער העובד הלאומי- בית”ר,.
הופסק גידול פרגיות במקום לחידוש להקה, ונמסר לגידול בשדה בוקר.
1978
רפורמה בתקציב השיכון.במקום סל ריהוט נקבע סכום שיועבר כל שנה לרשות החבר.
נפתחה בנגריה מסגרת לעבודת חובבים.
הונהגו באופן ניסיוני נסיעות חינם באגד.
נקנו ,בהזדמנות, מכונות ממפעל לממתקים שהתחסל “רשקס”.בנוסף נקנה באירופה ציוד מודרני אוטומטי לייצור ושינוע ב”כרמית”.
1979
בריכת השחייה צופתה באריחי קרמיקה.השימוש בבריכה הוגבל למינויים בלבד.
הגיע גרעין הנח”ל “שא-אש”.
1980
בקיבוץ היו 162 חברים ו-91 ילדים.
הוקם בית ספר “אלון”.
נעקר מטע אפרסקים.
הספרייה עברה למועדון הילדים הישן.
תאי הדואר עברו לקומת הקרקע בבניין חדר האוכל.
ירד שלג בפורים.
הוקם הארכיון בדירה שהתפנתה.
הגיע גרעין הנח”ל “עילם”.
1981
יום הולדת 43 למעלה החמישה התארחו בקיבוץ נשיא המדינה יצחק נבון ומשפחתו.
ילדי מעלה החמישה החלו ללמוד בבית ספר התיכון בגבעת ברנר.
ברפת נפרץ מחסום 9000 ליטר לפרה לשנה..
אוטובוס שנסע מירושלים לקיבוץ בשעת ערב הותקף ביריות, בעת שעבר ליד האנדרטה.נפגעו נוסעים אחדים.
1982
מלחמת לבנון,גויסו 30 חברים.מבני גרעין “עילם” ששהה אצלנו, נפלו 2 חיילים,ושניים נפלו בשבי.
3 משפחות בנות 4 ילדים עברו לדירות מורחבות.
1983
נחנכה חוות הלולים החדשה, 4 לולים בני דונם כל אחד.מערכת מיון הביצים נשארה באינקובטור הישן.
הוחל בהתקנת מרכזת טלפונים.
1984
חולקו מכשירי טלפון לבתי החברים.
התקיים “ירח עיון”.
1985
נחנך מרכז הביגוד: חנות בגדים,מחסן,מכבסה וחדר תגמיר.הונהג סימון בגדים במכונת “תרמו-פטש”.
1986
נעשה חיבור טלפוני ישיר פנימה לבתי החברים,שלא דרך מרכזן.
הושלמה מערכת הכבלים וחיבור הטלוויזיות לאנטנה מרכזית.
טלוויזיות שחור לבן הוחלפו בצבעוניות.
נרכש מכשיר וידאו להקרנת סרטים במערכת הפנימית, ואז חדלו להקרין סרטים בבית צילה.
2 מגרשי טניס נפתחו מצפון לבריכה.
הוקמה המרכולית במקלט מתחת לחדר האוכל ונפסקה ה”חלוקה השבועית” מדי יום חמישי בחדר האוכל.
חודשה הפעלת המועדון ע”י תורנות חברות.
הוחל בפרויקט קיבוץ לומד.
הגיע גרעין הנ”ל “שלהבת”.
1987
במלאות 49 שנה לעלייה על הקרקע ויובל ליישובי חומה ומגדל,קבלו ותיקי המשק מדליה בערב מיוחד.
הוחלט לקנות מחשב עצמאי למעלה החמישה.
שופץ מבנה המכבסה הישן והפך לפאב לצעירי הקיבוץ.
1988
נחנך הבניין המחודש במלון נוספו לו לובי ואולם כניסה,אולמות ושתי קומות חדרים,וכן חיבור לבית נובו(פפרמן).
הוקם מפעל להעסקת קשישים “גלעור” לתפירת חגורות עור.
הגיע גרעין הנח”ל “סופה”.
נחנך גן האירועים במלון: “גני מעלה החמישה”
חגיגות היובל למעלה החמישה, ובמסגרתן נטעו 50 ארזים , טיול בעקבות ראשונים,טיול קיבוץ למצרים,סיני או לגליל,שטיחד-כל משפחה רקמה ריבוע לשטיח,ארוע מרכזי ליום העליה,ועוד.
1989
התחדשו טקסי יום הזכרון לשואה ולגבורה ליד האנדרטה.
נחתם הסכם פשרה עם היישוב הר אדר בנושא הדרך בעקבות החלטת משרד הבינוי והשיכון לממן את סלילת הדרך העוקפת.
בכרמית הונהג שבוע עבודה של 5 ימים
כביסת הילדים הועברה לתאי ההורים (מתאי בתי הילדים).
חומרים היגיינים הועברו לכלבו, תוקצבו ויימכרו.
ברפת נשרף המתבן
1990
אולפן עולים חדשים מספר 1 הגיע למעלה החמישה.
בוטלה חלוקת הסיגריות.
1991
ינואר-פרצה מלחמת המפרץ,נכנסנו לחדר האטום.היינו שייכים לאזור ג’. קרובי משפחה רבים מגוש דן הגיעו אלינו. המלון היה מפוצץ מאורחים מגוש דן.
הונפקו כרטיסי אשראי לחברים.
לראשונה נכנסו ילדי חוץ למערכת הגיל הרך.
הוקם פנסיון כלבים.
1992
שלג כבד ירד בינואר, החממה קרסה, וגם אחד הלולים.
עברנו לחימום מים חמים בגז במקום בסולר.
אושרה הקמת מועצת מנהלים ל”כרמית”.
הופרט תקציב טלוויזיות ומקררים,הקיבוץ לא יקנה יותר לחברים אלא ייתן תקציב.
נפסקו קבלות השבת בחדר האוכל.
בשבת בחודש יולי שריפה גדולה כלתה שטחים גדולים וגם החממה נשרפה. השריפה נגרמה ע”י הצתה בכמה מוקדים.
חולק בונוס לחברים בעקבות רווחי 1991.
מפעל “כרמית” נמכר ל”אוסם”.
נרכשה מצלמת הווידאו הראשונה, והוקם צוות הווידאו.
אושר באסיפה לקבל את ילדי נטף לבית ספר “אלון”.
הוחלט לבנות שתי יחידות דיור לרווקים מתבגרים בשיכון הצפוני (לא בוצע).
הוחלט להמיר נקודות חו”ל בכסף שייכנס לתקציב לחברים מגיל 60 ומעלה.
נבנתה מדרכה לאורך חלק העליון של הכביש בקיבוץ.
2000
הופרט המזון. בחדר האוכל החלו לשלם עבור המזון.
הופרט תקציב הרכב.
2005
מעלה החמישה הפכה לקיבוץ מתחדש.
נטעו עצי פאולוניה.
שופץ בית צילה.
חדר האוכל הושכר לבית ספר לג’ודו.
הופעלה ה”קרן לסיוע הדדי”.
חולקו רווחים מהמלון לחברים.
הוחל בבניית גן האירועים המקורה “סקוויה”.
2006
שפעת העופות נתגלתה בלול וכל הלהקה חוסלה.
מלחמת לבנון השניה-משפחות מהצפון התארחו בקיבוץ.
תנורי הנפט בדירות החברים הוחלפו בתנורי גז.
אושר נוהל “יזמויות”.
נפתחו קרנות השתלמות לעובדי הקיבוץ והמלון.
בוצעה הרפורמה בענף הרפת.
2007
שינוי בשיטת הרכב-רכבי הקיבוץ נמכרו ונשכרו 4 רכבים בחברת ליסינג.
נחתמה העסקה למכירת תנובה- מעלה החמישה בקבוצת הקיבוצים ה”בועטים”.
פורק גן השעשועים “היובל” עקב התעייפות החומר, והפך למגרש חנייה.
הקיבוץ פתח ביטוח סיעודי לכל החברים.
נובמבר- נפתחו חגיגות השבעים למעלה החמישה בציון 70 שנה לרצח החמישה.
הוחל בקליטת “חברים חדשים” שחזרו מחופשה.
2008
עסקת תנובה יצאה לדרך, חלקה של מעלה החמישה בעסקה חולק לחברים.
אושר בקלפי “שינוי תקנון הקיבוץ” כ”קיבוץ מתחדש”.
במסגרת חגיגות ה-70 ירד כל הקיבוץ לטיול למצדה, ואחריו ארוחת ערב עם קבלת שבת בנוסח של פעם. עוד מארועי שנת ה-70: גורדון וגורדוניה נפגשו בפאב “גורדוניה”, פסיפס ה-70 הוכן ע”י חברים,ערב עצמאות יוצא דופן, יום הילד ו- האירוע המרכזי ב31.7.09 ארוחת ערב בגן האירועים, מדרחוב וערב שירה עם שרהלה שרון.
הושלם חלקה השני של המדרכה- בשיכון ותיקים.
אתר האינטרנט של קיבוץ מעלה החמישה עלה לאויר.
שוחזר ושופץ ה”פרסקו” ע”י המומחה פיטר מלץ.
נחנך חדר הישיבות מתחת למועדון.
נבנה אולם חדש לחלוקת כביסה לחברים.
‏2009
אושר נוהל שיפוץ והרחבת דירות.
כספומט הוצב במלון.
הוחלט כי מבנה חדר האוכל יוקדש לפעילויות הקיבוץ ולא יושכר לגורם חיצוני.
בית המוסד המערבי הפך לשתי דירות לחברים. הבית השני הפך למגורי חיילים.
מרכזית הטלפונים הפנימית הוחלפה למרכזיית בזק. אין צורך לחייג 9.
לקיבוץ מעלה החמישה 260 חברים.
מספר ילדי המשק בגיל הרך עלה ל-25.
2010
ראשוני הבנים חותמים על חוזי בניה. שכונת הבנים יוצאת לדרך.
פורקו מבני “קרית פינלד”. השטח הוכשר עבור מבנים לצעירים.
הובאו 5 קראווילות והונחו בשטח של “קרית פינלד”.
הוחל בהכשרת שטח עבור חברים בונים.
2011
20 משפחות מבחוץ התקבלו לחברות, ביחד עם בני זוג של חברי קיבוץ.
הקיבוץ מונה מעל 300 חברים.
ראשוני החברים עברו לבתים המשופצים.
2012
ראשוני החברים החלו לעבור לבתים חדשים.
החלה בניית בתים בשכונת הבנים- שכונת הבוסתן.
המלון נמכר לחברת “אורכידאה”.

נשמח לקבל תגובות, הערות, תוספות של אירועים שלא הוזכרו ולשלדעתך יש מקום להזכיר.